אח שלי בלב: כשהאמנות מדברת את השפה של הריפוי

האורחים התקבלו בקבלת פנים חמה, ופסעו בין מיצגים ויצירות אמנות מקוריות שיצרו תלמידי תיכון במסגרת פרויקט הקיץ של העמותה. כל יצירה נולדה מתוך מפגש אישי ומרגש בין אח או אחות שכולים לבין קבוצת אמנים צעירים, שתרגמו סיפורי כאב ואובדן ליצירות של משמעות ותקווה. לצד כל מיצב הוצבו מסכי מגע שסיפרו את סיפורם של הנופלים והנרצחים, והזמינו את המבקרים להעמיק, להקשיב ולזכור. 

בהמשך הערב התקיים באולם הגרנד הול המופע המרכזי — מופע רב־תחומי ששילב מוזיקה, מחול, קולנוע ותיאטרון, כולו פרי יצירתם של תלמידים שהצליחו להפוך את האבל ליצירה ואת האובדן לתקווה. זה היה רגע שבו עצב ויופי התקיימו יחד, והאמנות הפכה לכלי של ריפוי ושותפות אנושית.

האירוע היה יוזמה משותפת של משרד החינוך ועמותת אח שלי בלב, שחיברה בין תלמידים מ־10 בתי ספר לאמנות ולקולנוע לבין אחים ואחיות שכולים מכל רחבי הארץ. יחד הם תיעדו סיפורים, שיתפו זיכרונות ויצרו יצירות אמנות המנציחות את זכרם של הנופלים והנרצחים באירועי 7 באוקטובר ובמלחמה שלאחריהם.

מנכ"ל העמותה, אלעד אזולאי, אמר, "אנו גאים ונרגשים להוביל את המיזם הזה בשיתוף מלא עם משרד החינוך. הוא מאפשר לאחים ולאחיות השכולים לעבד, להנציח ולהשמיע את קולם — ובו בזמן מחבר בני נוער, שמוצאים דרך אמנותית ומשמעותית להתמודד עם תקופה מורכבת כל כך."

שר החינוך, יואב קיש, בירך את המשתתפים בהודעה מצולמת:

"‘אח שלי בלב’ הוא אחד המיזמים האנושיים והמרגשים ביותר במערכת החינוך. דרך האמנות, התלמידים לומדים על גבורה, על אובדן, על אהבה ותקווה — ומעניקים לאחים השכולים מתנה של נצח. זהו ליבה האמיתי של מערכת החינוך: אחריות, זהות וחיבור אנושי."

בין הנוכחים היו משפחות שכולות, יוצרים צעירים, אנשי חינוך, נציגי רשויות ומנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני.

המיזם אח שלי בלב מבטא את מהות שליחותו של מוזיאון הסובלנות ירושלים — לטפח אמפתיה, הבנה ואנושיות משותפת. דרך החיבור בין בני נוער, משפחות וקהילות מכל רחבי הארץ, הוא מוכיח פעם נוספת את כוחה של האמנות לגשר על פערים, לרפא פצעים, ולשמור את זכר אהובינו בלב של כולנו.