נשים מובילות את תהליך ריפוי השסעים בעם היהודי
המוזיאון אירח את השקת פרויקט האחדות היהודית לנשים (WJUP), יוזמה חדשה שייסד פרופ’ רנה ח. לוי. הפרויקט מבוסס על רעיונות ספרו החדש (באנגלית, עברית וצרפתית) “המסע לאחדות ישראל”, שמטרתו להתמודד עם השורשים הרגשיים והפסיכולוגיים העמוקים של שנאת החינם – תופעה שמלווה את העם היהודי מזה אלפיים שנה.
"ערב ההשקה של פרויקט האחדות היהודית לנשים הוא שיאם של 17 שנה שהקדשתי למימוש חזונה של אישה אחת – רעייתי מזה 60 שנה," שיתף פרופ’ לוי. לבקשתה, לוי עזב את האקדמיה והקדיש את חייו לחקר חוסר האחדות בעם היהודי. המחקר הוביל אותו לתובנה מדאיגה: שנאת חינם נותרה, גם בעידן המודרני, “אתגר בלתי פתיר לעם שלנו במשך יותר מ-19 מאות”, בעיקר מפני שמעולם לא אבחנו אותה כראוי ולא ידענו כיצד לטפל בה.
לאורך שנים של הרצאות וייעוץ אישי לאלפי אנשים, החל פרופ’ לוי לזהות דפוסים חוזרים: הכחשה, הטלת אשמה על אחרים, ומחסומים רגשיים שמנעו מאנשים לקחת אחריות על רגשותיהם השליליים כלפי הזולת. "חלק מהאנשים הופכים אחרים לשעירים לעזאזל על-ידי הצגת עצמם כקורבנות," הסביר, והביא כדוגמה גבר שהאשים בפומבי את חמותו על טינותיו. "קורבנות יכולה להיות מלכודת נפשית מסוכנת."
המחקר הראה גם ששמירת מצוות לבדה אינה מחסנת מפני שנאת חינם. "חלק לא דאגו לשנאת חינם כי האמינו שיום אחד היא תתחלף מאליה ב’אהבת חינם’", אמר. אחרים חשבו שאם אפילו צדיקים נאבקו בכך – אין טעם לנסות. אך פרופ’ לוי סירב לקבל גישה פסימית זו. פרויקט האחדות היהודית לנשים מציע מסלול מעשי ומשנה מציאות. המודל בנוי משני מסלולים – לתלמידות ולמורות – ומתמקד בפיתוח מודעות עצמית, שליטה בדחפים, מחילה, ודחיית מנטליות שבטית. המורות עוברות הכשרה קבועה בזום ומעודדות להקים קהילות לימוד משלהן, בעזרת תמיכה מוסדית וכוחן של הרשתות החברתיות.
" החברה הישראלית מפוצלת לקבוצות על פי תרבות, גאוגרפיה, אתניות וזרמים דתיים," אמר פרופ’ לוי. בשנים האחרונות, לדבריו, הפיצול הזה התעצם לכדי "שבטיות פוליטית" מסוכנת – מה שפסיכולוגים חברתיים מכנים קיטוב רגשי, ומה שחכמי ישראל זיהו כבר מזמן כשנאת חינם. "האזרחים מגלים בוז מוסרי כלפי מי שצופה בערוץ טלוויזיה מסוים," ציין. "חברה כזו נגועה בצורת שבטיות קטלנית ואובדנית, שדורשת התערבות דחופה."
את ההתערבות הזו, הוא מאמין, חייבות להוביל נשים. "הרעיון של פרויקט האחדות היהודית לנשים אינו חדש," אמר. "מאז ומתמיד הייתה זו יוזמה של נשים." לטענתו, נשים מצוידות ביכולות ייחודיות לשבור את דפוסי הפירוד באמצעות גילוי אמפתיה, והתבוננות פנימית.
האירוע השתלב באופן טבעי עם משימתו הרחבה של מוזיאון הסובלנות ירושלים – לגשר על פערים חברתיים, לקדם דיאלוג, ולהילחם בקיטוב – ערכים שהם הליבה של המוזיאון ושל הפרויקט. הנשים שהשתתפו יצאו מלאות תקווה – נחושות להחליף ציניות בחמלה, ושבטיות באחדות מתמשכת.